כְּמוֹ כֵן אֶפְשָׁר לְחַלֵּק אֶת כָּל הַמִּצְווֹת לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת אֲחֵרוֹת: מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה:
מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵן מִצְווֹת שֶׁמְּחַיְּבוֹת אָדָם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה. לְמָשָׁל, חוֹבָה לָתֵת צְדָקָה, לִטֹּל אַרְבַּעַת הַמִּינִים, לְהִתְפַּלֵּל וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם.
מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה הֵן מִצְווֹת הָאוֹסְרוֹת עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה. לְמָשָׁל, אָסוּר לִגְנֹב, אָסוּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת.